יום ראשון, 1 באוגוסט 2010

איך מטפלים בפצע סוכרתי? מאת ד"ר מתתיהו נוף


ד"ר מתתיהו נוף, מנהל יחידת כף רגל וקרסול במרכז הרפואי אסף הרופא, נשיא החברה לכף הרגל והקרסול, מסביר
שבתוך עשר שנים מפרוץ המחלה, כשליש מהסוכרתיים יפתחו נוירופתיה, פגיעה קשה בעצבי התחושה השונים. נוירופתיה
פוגעת בכל חלקי כף הרגל וגורמת לפגיעה מוטורית. השרירים אינם פועלים, האצבעות מתחילות להתעוות ונוצרים מוקדים של לחץ שבהם יש חוסר תחושה. כף הרגל נמצאת בסיכון להיווצרות פצעים, שהחולה אינו חש בהם כלל - הוא יכול לעלות על מסמר ולא להרגיש דבר. לפצע בכף רגל סוכרתית אופי עקשן והוא אינו מתרפא בקלות. חולים הולכים עם פצע פתוח במשך שנים, ולבסוף הוא מזדהם ומסכן את הרגל.
ד"ר נוף מוסיף שלריפוי הפצע הסוכרתי יש שלושה שלבים, ואם יודעים להתאים את הטיפול לשלב שבו הפצע נמצא, אפשר
להשיג ריפוי מלא. להלן עיקר הטיפולים המקובלים, שהוכיחו את יעילותם בצורה הטובה ביותר:
1. נפטרים מהזיהום ומהנמק. יש טיפולים שונים, בהם: טיפול אנטיביוטי, ניתוח לכריתת הרקמה המזוהמת, טיפול באוזון,
שימוש בתא לחץ, טיפול באמצעות רימות (שלב במחזור החיים של הזבוב) - מניחים על הפצע רימות שגודלו בתנאי מעבדה,
והן אוכלות את החלק הנמקי אך לא נוגעות בחלק הבריא. בתום השלב הזה מנקים את הפצע בטכניקות שונות.
2. גורמים לשגשוג של תוכן הפצע. לאחר ניקוי הפצע, אם יש חור צריך למלא אותו ברקמה חיה. מקובל להשתמש בחבישות שונות, כמו יריעות קולגן, חלבון המופק מהחי, או תחבושות עם יוני כסף.
3. מורידים עומסים מהפצע ומונעים מתיחה סביבו (כשדורכים על הרגל, העור סביב הפצע נמתח). הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות גבס מגע. באנשים שבהם לא ניתן לטפל בגבס כזה, הפתרון המומלץ הוא מדרסים של "ברק
אורתופדיה", היחידים בשוק שיכולים להוריד את העומס מהפצע ולספק מענה טיפולי לבעיה.

מתוך: מגזין מנטה ספטמבר 09

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה